חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי חד־משתני מיסודות ראשונים
כעת נחיל את פרוטוקול השרטוט על משפחות שלמות של פונקציות. המטרה כאן אינה דיוק מוחלט, אלא קריאת הצורה האיכותית: לאיזה כיוון הולכים הקצוות, כמה בליטות יש, היכן הפונקציה מתפוצצת. כמה בדיקות מהירות בדרך כלל חושפות את הצללית.
בפולינום, האיבר בעל החזקה הגבוהה ביותר קובע את הקצוות. דרגה אי־זוגית עם מקדם מוביל חיובי יורדת בקצה השמאלי ועולה בקצה הימני (כמו x³); דרגה זוגית עם מקדם מוביל חיובי עולה בשני הקצוות (כמו x²). מספר נקודות הקיצון הוא לכל היותר אחד פחות מהדרגה.
שרטוט פונקציה זה כמו לעקוב אחרי מתכון מההתחלה ועד הסוף. אתם לא טועמים כל גרגר מלח; אתם עוברים על אותם שלבים מסודרים שכבר למדתם — בודקים את הקצוות, מוצאים את הפניות, מסמנים את השורשים — והמנה מקבלת צורה. כל שלב שתירגלתם קודם הוא שורה אחת במתכון, וקריאתם לפי הסדר היא מה שנותן לכם את צללית הסיום.